המהפכה הוירטואלית שינתה את חיי בתחומים רבים: קבלת מידע בתחומים שונים (רפואה, בנק, חדשות, ביקורות ועוד) ללא צורך לצאת מהבית ולחוות תורים ארוכים ומעייפים.
קניית מוצרים בצורה חסכונית ומושכלת על ידי השוואת מחירים, בדיקה מדוקדקת של תכונות המוצר, השתתפות במכרזים.
שמירה על קשר עם משפחה, חברים ומכרים בארץ ובעולם, דרך רשתות חברתיות כמו הפייסבוק, סקייפ, מייל ועוד.
בבית הספר יותר ויותר מורים משתמשים בספרים דיגיטליים במהלך ההוראה, בלוחות אינטראקטייבים (לא מבינה את השם "לוח חכם" ...) המאפשרים העברת שיעורים מעניינים, מרתקים ומראים תופעות שונות בצורה חזותית הגורמים לתלמידים להבין יותר טוב תהליכים מסוימים, בשיעורים אלה ניתן לשמור את מהלך השיעור, הערות המורה ולשלוח אותו במייל לכל התלמידים בכיתה כך שיותר זמן, ממהלך השיעור, מוקדש ללמידה ולא להעתקה.
בשיעורים שלי אני משתמשת באתר בית הספר להעלאת סיכומי שיעורים (נמנעת מהכתבות) ועבודות. משתמשת בפייסבוק לשמירת קשר עם התלמידים, העברת מידע, הודעות ועוד (ניסיתי להשתמש בקבוצות דיון באתר בית הספר אך גיליתי מהר מאד שהרבה יותר כדאי להשתמש בפייסבוק כי שם התלמידים נמצאים הרבה יותר...) ומשתמשת במיילים עם הורים ותלמידים לשמירה על קשר אישי, משתמשת במנהל הבית ספרי (מנב"ס) להעלאת תוצאות מבחנים, נוכחות וכדומה.
בעידן הטכנולוגי, וזמינות האינטרנט התלמידים נחשפים לאתרים ולמשחקים בהם הם נוטלים חלק פעיל ודינמי ומשפיעים על מהלך הדברים ועל התכנים מגיל מאד צעיר (העלאת סרטי וידאו ליו טיוב, משחקי דמיון ואסטרטגיה וכדומה), לכן נוצר פער בין התנסות זו לבין מהלך השיעורים המסורתיים - במהלכם, המורה מרצה את חומר הלימוד באמצעות לוח וטוש והתלמידים נותרים פסיביים יחסית, הפעילות הנדרשת מהם היא מועטה ופער זה עלול לגרום לחוויה של "שעמום" או לתחושת ניכור.
הלמידה כיום חייבת להיות דינאמית ולאפשר ללומדים לקחת חלק פעיל ביצירתה. השינויים הטכנולוגיים המהירים יוצרים בפנינו כמורים אתגר - אנו צריכים להתאים את השיעורים לעידן החדש, לגייס את הטכונלוגיה לטובתנו, וליצור שיעורים דינמיים ומאתגרים יותר לעשות מהפכה בחינוך כפי שסר קן רובינסון הציג בחזונו.
יש צורך לשנות את הדימוי המקובל של שיעור - כיתת לימוד עם מורה ליד הלוח, המקור לכל ידע, ותלמידים לפניו, השותים בצמא את דבריו - דימוי זה אינו מתאים לעולם החדש. שיטת ההוראה חייבת להשתנות.
חייבים ליצור שיעורים שבהם התלמידים הם פעילים, חוקרים, מחפשי מידע ומארגניו, יצרני תכנים ומפרסמיו.
המורים לא יתפקדו עוד כמקור העיקרי לידע אלא יהפכו למגשרים, מדריכים ומנחים. סר קנט הציג את החינוך היום כמודל של "מזון מהיר" אני הייתי מגדירה את המודל של מערכת החינוך היום כמודל רפואי, לפיו המורה הוא מקור ידע יחידי ואחראי לאבחן בעיות ולהעניק פתרונות מושתתי ידע. את המודל הזה צריך לשנות למודל חינוכי לפיו המורה מלמד ומקנה ללומדים מיומנויות מידעניות, שיכשירו אותם להיות צרכני מידע עצמאיים, המסוגלים לאתר מידע, לקטלג אותו, לנתח אותו וליישמו בהתאם לדרישות. במילים אחרות, מודל חינוכי אשר יכשיר את התלמידים להיות לומדים עצמאיים
,
לאה, קודם כל סחתיין על הטמעה של תמונה מונפשת!
השבמחקמסכים מאוד עם מה שכתבת - חלק מהשינוי זה לדעת לא לעמוד לפני התלמידים ולהרצות, אלא לעמוד מאחוריהם, לתמוך ולקדם למידה עצמאית.